לך לך: בין אברהם לנח- שני מודלים של צדיק

פתיחה: מדוע אצל נח החן נמצא מראש ואצל אברהם הוא בספק ורק אחרי שמל את עצמו?

וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְ-ה-וָ-ה(בראשית ו,ח)
וַיֹּאמַר אֲ-דֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ (בראשית יח,ג)וַאֲמָר יְ-יָ אִם כְּעַן אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ  לָא כְעַן תְּעִבַּר מֵעַל עַבְדָּךְ:(אונקלוס,שם)


1.מעורבות  עם הסביבה:
נח: מנותק ומבודל מסביבתו
אֶת הָאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ- שהיה נח מתיירא מבני דורו שמא ילמד ממעשיהם והיה מתבודד מהם ומחפש סעד בה' במקומות כאילו היה השם עמו, ואילו אברהם שהיה חזק באמונתו לא חשש להתחבר אל אנשי דורו והיה מוכיחן ומכניסן באמונתו. (רא"ם,בראשית,ו,ט)

אברהם: מעורב היטב עם הבריות
וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע:
אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ: חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט:
וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר:
אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה: וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו
וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים:
וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַ...:
וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים ...:
וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה:


2.שינוי השם- שינוי המהות:

נח: נותר עם שמו ותוארו הוסב מאיש צדיק תמים לאיש האדמה:

...דיש שתי דרכים בעבודת השם יתברך. דרך אחת מי שמייחד עצמו לעבודתו יתברך ומתבודד, ויש מי שעוסק בצרכי ציבור ומבטל עצמו בשביל הכלל. לכאורה זה שמתבודד יעלה מעלה מעלה, וזה העוסק בצרכי ציבור ירד ממדרגתו (נמצא בדרגה נמוכה יותר ממנו). ובכל זאת מצינו שנח התבודד ולא הוכיח את בני דורו, לכן אמרו עליו, שאף הוא היה ראוי לכליה, ורק מתבודד לעצמו היה, בכל זאת אחר שנקרא "איש צדיק" ,אחר המבול ירד ממדרגתו ונקרא "איש האדמה"...  (משך חכמה,בראשית,ט)

אברהם:- הוסב שמו לאב המון גויים:
וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ (בראשית יז,ח)

3.שם האדם  האירוניה שבשם :
נח-ללא נוחות, ללא נחמה,ללא מנוחה
וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְ-ה-וָ-ה (בראשית,ו,ז)

אברהם-אבהות מאוחרת בתום דרך חתחתים
כי אב המון גוים. לשון נוטריקון של שמו. ורי''ש שהיתה בו בתחלה, שלא היה אב אלא לארם שהוא מקומו ועכשיו אב לכל העולם, (רש"י,בראשית,יז,ה)

3.היחס לילדיו:

נח:הצאצאים מוזכרים מיד-
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ: וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת:

אברהם: העקרות מוזכרת מיד
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן ... וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה: וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד....
וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן:

4.תנועה מול עמידה בֵמקום:

אברהם- נמצא תמיד בתנועה, לא עומד במקום:
...לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ (בֵראשית י,א)
וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה:  וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ: (בֵראשית יבֵ,ט-י)
קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה (בֵראשית יג,יז)
וישב בגרר
נח: לא נמצא בתנועה וגם כשכן אז רק בתיבה

"לך לך" היא התנועה המיוחדת של היהודי, ואילו המנוחה, היא מצבם של בני נח, הגויים. "לך לך" היא תנועה בלתי פוסקת של הנשמה, כתנועתם הבלתי פוסקת של חיות הקודש- "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק"(יחזקאל א, יד) הנשמות, כמו המלאכים, נמצאות במצב ביניים בין העולמות לאלוקות. המלאכים פועלים בשליחות אלוקית אל העולמות, והנשמות, נמצאות בעולם ועיקר תנועתן כלפי האלוקות. זהו מקומו של היהודי, שנשמתו מיטלטלת בין עליונים לתחתונים.(ע"פ הרב יהושע שפירא)

5.אברהם מביא ברכה תחת קללה- מתקן את דברי נח:

נח:המילה הראשונה היוצאת מפיו של  בתורה: ארור
וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו:(שם,ט,כה)

אברהם- מקור הברכה:
וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה (בראשית יב,ב)

והיה ברכה. הברכות נתונות בידך, עד עכשיו היו בידי, ברכתי לאדם ונח, ומעכשיו אתה תברך את אשר תחפוץ(רש"י,שם)

על אליעזר שהיה מזרעו של חם וכנען נאמר:

וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ יְ-ה-וָ-ה לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים (שם,כד,לא)

וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה'...אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי דוֹסָא כְּנַעַן הוּא אֱלִיעֶזֶר, וְעַל יְדֵי שֶׁשֵּׁרַת אוֹתוֹ צַדִּיק בֶּאֱמוּנָה יָצָא מִכְּלַל אָרוּר לִכְלַל בָּרוּךְ.(בראשית  רבא,ס,ז)   (ע"פ הרעיון בספר חקרי לב,הרבֶּ אהרון לייבֶּ היימן)

6.היחס ליין :
אברהםמרחיק עצמו מלוט ויינו:
הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה (שם,יג,ט)

נח: נכשל בהיותו שיכור:
וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה:(שם,ט,כג)


7.כריתת ברית:
אצל נח:-קשת- כשיש התנגשות בין יסודות מנוגדים- גשם ושמש:
וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן(שם,ט,יד)

אצל אברהם- ברית מילה-באה לבטא חיבור בין גשמי לרוחני:
וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם:(שם,יז,יא)
  

סיום: אברהם הוא הצדיק המשתלם ונח הוא הצדיק השלם:

אברהם מגיע לתמימות תוך כדי תנועה ומעשים ואינה קיימת אצלו מלכתחילה:
...הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים(בראשית יז,א)לכן גם החן מגיע מאוחר והוא לא נולד נימול

נח:מוגדר מראש כאיש "צדיק תמים" אשר מוצא חן בעיני ה' כבר בתחילת הדרך והדבר מתבטא בכך שנולד מהול:
אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו-תמים היה,שנולד מהול.עשרה בני אדם נולדו מהולים (תנחומא,נח,ו)

שורה תחתונה:
ואחרי כל זה דווקא נח הצדיק שמתחיל כשלם מידרדר אחרי המבול להיות איש האדמה שבנו מסרסו ללמדך שהדרך הנכונה היא זו של אברהם- שלמות והשתלמות ולא עמידה במקום ברמת הצדקות שעלולה להוביל לנפילה יותר גדולה מנקודת המוצא.

נח: בין המבול והתיבה למתן תורה והמשכן

פתיחה: בין תיבת נח לתיבת משה-התיבה כמקום ההצלה של האנושות ועם ישראל:

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר: (בראשית ו,יד)
וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר (שמות ב,ג)

0.בניית התיבה נמשכה 120 שנה כדי לתת ארכה לבני האדם לשוב בתשובה- כמנין שנות משה:

משה מן התורה מנין? ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה (חולין קל"ט, ע"ב)

דע כי נח היה בחינת משה ולא התפלל על דורו, לכן אמר "מחני" - "מי נח" (בהיפוך אותיות) כי הוא גרם לזה, לכן נקרא המבול על שמו. ואף שלא התפלל עליהם, מ"מ בזכותו נתלה להם מאה ועשרים שנה כמנין ימי משה רבנו, וזהו "בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה", ומשה חזר להתפלל עליהם לתקן אשר עיוות, וע"כ אמר מחני לשון מיחוי כמי המבול".(האר"י,ליקוטי תורה פר' כי תשא)

1.ההכנה ומשך המאורע:
במבול: הכנה של שבעה ימים לפניו:
כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:(בראשית ז', ד').
במתן תורה :
וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הָהָר: וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד יְהוָה עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן: וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְהוָה כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה: (שמות כ"ד, ט"ז-י"ח)

2.בין התיבה לארון הברית:
א.פירוט המידות( מה שלא מופיע במבנים נוספים פרט לתיבה והמשכן וחלקיו):
וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ:(בראשית,ו,טו)

וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ:(שמות כה,י)

ב.ציפוי מבפנים ומבחוץ- בתיבה ובארון הברית:

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר:(בראשית ו,יד)
וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב:(שמות כה,יא)

3.עשיית התיבה ובניית המשכן- נאמר עליהם שנעשו במדוייק לפי הוראות ה':
א.נח עושה את דבר ה' הן מהצד ההנדסי והן מההיבט הרוחני-מצוותי:
וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱ-לֹהִים כֵּן עָשָׂה:(בראשית ו,כב) וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְ-ה-וָ-ה (שם,ז,ה)

ב.במלאכת המשכן חוזר הביטוי 18 פעם:
וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה: (שמות לט,א)

4.מדורי התיבה-3, מתחמי המשכן מחולקים ל-3:
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ(בראשית ו,טז)
תחתים שנים ושלשים. ג' עליות זו על גב זו, עליונים לאדם, אמצעים למדור, תחתיים לזבל (שם):(רש"י,שם) 

אורך העזרה מן המזרח למערב קפ''ז וזהו חשבונן. מכותל מערבי של עזרה עד כותל ההיכל אחת עשרה אמה. ואורך ההיכל כולו מאה אמה. בין האולם ולמזבח שתים ועשרים. המזבח שתים ושלשים. מקום דריסת רגלי הכהנים והוא הנקרא עזרת כהנים אחת עשרה אמה. מקום דריסת רגלי ישראל והוא הנקרא עזרת ישראל אחת עשרה אמה:(משנה תורה,ספר העבודה,הלכות בית הבחירה, פרק חמישי,הלכה יב)
בית קדש הקדשים מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביוה''כ בשעת העבודה:(שם,פרק שביעי,כב)

5.איסור תשמיש המיטה:
 וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ(שם,ו,יח)
אתה ובניך ואשתך. האנשים לבד והנשים לבד, מכאן שנאסרו  (ד) בתשמיש המטה (שם):(רש"י,שם)

וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה:(שמות יט,טו)

6.אבחנה בין בהמה טהורה לטמאה:

מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ(שם,ז,ב)
הטהורה. העתידה להיות טהורה לישראל, למדנו   שלמד נח תורה: (רש"י,שם)

דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ (ויקרא,יא,ב)

7.קבלת המצוות כתוצאה ישירה של המאורע:
במבול: 7 מצוות בני נח:
תנו רבנן שבע מצות נצטוו בני נח :דינין וברכת השם ע''ז, גילוי עריות ושפיכות דמים וגזל ואבר מן החי (סנהדרין נו,ע"א)
במתן תורה: קבלת תרי"ג מצוות
וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱ-לֹהִים: (שמות לא,יח)

8.הנפילה שלאחר המאורע והמסע לא"י:
א.מבול- חטא ע"ז של מגדל בבל בתוך המהלך של נסיעה לא"י(ע"פ הרב נבנצל)
וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: (בראשית יא,ב)

ב.במתן תורה: חטא ע"ז של העגל ומיד לאחריו המסע אל א"י ממשיך:
וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק (שמות לב,ו)
אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ:(דברים א,ב)

סיום: על הקשר בין התורה למים:
דברי תורה נמשלו למים, שנאמר: " הוי, כל צמא לכו למים"… מה המים מן השמים, כך תורה מן השמים.. מה המים משיבים נפשו של אדם, כך תורה משיבה נפשו של אדם. .. ומה המים מניחים מקום גבוה והולכים במקום נמוך, כך תורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו… ומה המים אין הגדול מתביש לומר לקטן: השקני מים, כך דברי תורה אין הגדול מתביש לומר לקטן : למדני פרק אחד, דבר אחד, פסוק אחד ואפילו אות אחת! (מדרש שיר השירים א')

בשולי הדברים- בין נח למשה:

א.מעורבות עם הציבור:
דבר אחר, נח אמר למשה אני גדול ממך שנצלתי מדור המבול, אמר לו משה אני נתעליתי יותר ממך, אתה הצלת את עצמך ולא היה בך כח להציל את דורך, אבל אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי כשנתחיבו כליה בעגל, מנין, שנאמר (שמות לב, יד): וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו, למה הדבר דומה לשתי ספינות שהיו בים והיו בתוכן שני קברניטים, אחד הציל את עצמו ולא הציל את ספינתו, ואחד הציל את עצמו ואת ספינתו, למי מקלסין לא לאותו שהציל את עצמו ואת ספינתו, כך נח לא הציל אלא את עצמו, אבל משה הציל את עצמו ואת דורו, הוי ואת עלית על כלנה. (מדרש רבא,וזאת הברכה, פרשה י"א)

ב.במגמת עליה ובמגמת ירידה:
אמר רבי ברכיה, חביב משה מנח, נח משנקרא (בראשית ו, ט): איש צדיק, נקרא איש אדמה, אבל משה משנקרא (שמות ב, יט): איש מצרי, נקרא (דברים לג, א): איש האלהים (בראשית רבא,לו,ג)

ג.מציאת חן בעיני ה'- רק אצל נח ומשה:

וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְ-ה-וָ-ה:  (בראשת ו,ח)

"ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיניי" (שמות לג, יב):

משה רבנו טוען שכיון שהוא מוצא חן בעיני הקב"ה הוא צריך לדעת מי יהיה המלאך. אך היכן המקום בו הקב"ה אמר למשה רבנו שהוא מוצא חן? רק פעם אחת מופיע הביטוי "מצא חן" לפני פרשת כי תשא – אצל נח: "ונח מצא חן". כלומר משה רבנו אומר: כשהייתי נח מצאתי חן, ולכן מגיע לי יחס מועדף. הנשמה של משה רבנו ונח היא נשמה משותפת העוברת במהלך הדורות. (ע"פ הרב אורי שרקי שליט"א)